ארגון 'בצלם' בשירות החמאס

העובדה שמנכ"ל 'בצלם' סירב להגדיר את חמאס כארגון טרור כלל לא מפתיעה • במהלך מבצע 'צוק איתן' שימש 'בצלם' כזרועה תעמולתית של החמאס, ועשה כל שביכולתו לפגוע בלגיטימיות הפעולה הצבאית של ישראל • אנשי 'בצלם' מנו מידי יום את מספרי ההרוגים, הדגישו את האבדות הפלסטיניות ונמנעו בשיטתיות מלגנות את השימוש שעשה החמאס באוכלוסייה אזרחית • עובדה: אפילו אסמאעיל הנייה מבסוט


מי שעקב אחרי פעילות ב'צלם' במהלך מבצע 'צוק איתן' לא הופתע לשמוע כי מנכ"ל הארגון, חגי אלעד, מסרב להודותשהחמאס הוא ארגון טרור. אם תחפשו את המילה "טרור" במנוע החיפוש באתר 'בצלם', שתי התוצאות הראשונות שתקבלו הן התייחסות לארגוני הימין הקיצוני ול"שיטות בהן נוקטת מדינת ישראל". לכל אורך המבצע נקראו הארגונים הרצחניים ברצועת עזה "ארגונים פלסטיניים חמושים" באופן עקבי. ובזמן שלוחמי צה"ל פעלו בחזית, נפצעו ונהרגו למען הגנה על תושבי מדינת ישראל, שירת ארגון 'בצלם' את מערכת ההשמצה האנטי-ישראלית ברחבי העולם, באמצעות קמפיין מתוקשר שהתבסס על דמגוגיה, מקורות מפוקפקים וניצול התדמית הנייטרלית, לכאורה, של "ארגון זכויות אדם".

מי שמת יותר, צודק יותר?כיצד הדבר התבצע? סקירת החומרים שפירסם ארגון 'בצלם', אחד מהנתמכים הבולטים של 'הקרן החדשה לישראל' (255,477.23 דולר לשנת 2012), החל מה-8 ביולי מספקת את התשובה.

במהלך המבצע פורסמו 8 עדכונים באתר הארגון ביחס לכמות ההרוגים במבצע. תחת מעטה העמימות הנוחה שמאחורי צמד המילים "תחקיר ראשוני", בכל אחד מן הדו"חות הללו נערכה השוואה בין מספר ההרוגים הישראלי למספר ההרוגים בעזה. מידע זה התפרסם גם באתר האינטרנט של הארגון, בהודעות לעיתונות וברשתות החברתיות. את הדגש, כמובן, שמו 'בצלם' על עזה ועל כמות ההרוגים הקטינים, הנשים והזקנים הפלסטינים בתוך מספר ההרוגים הכולל, בליווי אמצעים גרפיים וויזואליים.

אם ב-6 הדו"חות הראשונים עדיין טרחו למנות גם את מספר הפלסטינים הלוחמים שנהרגו במהלך המבצע, הרי שבשניים האחרונים הקטגוריה הזו נעלמה. לפתע הסבירו 'בצלם' בדו"ח האחרון כי "הנתונים... הם ראשוניים ביותר וחלקיים, ועדיין בבדיקה... בחודשים הקרובים ימשיך בצלם לתחקר את האירועים ובמסגרת זו גם לאמת את זהותם של ההרוגים ולברר מי מהם השתתף בלחימה". מדוע לכל אורך המבצע 'בצלם' פירסמו נתונים חלקיים אם היה ידוע מראש שאינם מאומתים? האם לא ידעו כי מידע כזה ישמש אך ורק לצורך ניגוח ישראל? ספק רב. כך הם עמעמו לבסוף גם את מספר ההרוגים הפלסטינים שהשתייכו לארגוני טרור ברצועה. ובאשר להרוגים הישראלים? כאן המספר מתחלק בבירור בין "אזרחים" ל"חיילים". בכל הדו"חות.

את ה"תחקירים" המדוייקים ליוו גם עזרים רגשניים, מהסוג שמקהה את חוש הביקורת של הקורא. ביניהם עדויות "סוחטות דמעות" של עזתים, המספרים כיצד הם אינם ישנים בלילות מפחד ההפצצות של צה"ל, איך חייהם אינם חיים ומסכמים בקריאה נרגשת לעולם שלא "לעמוד מנגד". יש לציין כי במהלך המבצע פורסמו גם מספר עדויות של ישראלים תושבי הדרום, הנתונים תחת מתקפת הטילים של החמאס. אך כפי שהודו 'בצלם' עצמם, עיקרון הסימטריה חשוב יותר מהשתייכות לאומית: "אנחנו מדווחים יותר על פלסטינים שנפגעים במהלך המבצע כי הרבה, הרבה יותר פלסטינים נפגעים במהלך המבצע. זאת למרות שרוב הנפגעים כלל לא נטלו חלק בלחימה... דיווח צריך לשקף את המציאות והמציאות אינה סימטרית בהיקף הפגיעות בעזה ובישראל ולכן כך היא מוצגת בפניכם".

היה גם קמפיין הקראת שמות ילדים פלסטינים מתים ברדיו, שנאסר לפרסום ברשות השידור ונדחה על-ידי בית המשפט העליון, ובנוסף לכך פורסמו כמה וכמה אלבומי תמונות וסרטוני וידאו של ההרס ברצועת עזה. שהרי הרס, כידוע, גם הוא עבירה על החוק הבינלאומי. גם אם מצויה מתחת להריסות מפקדת או משגר טילים.

כשהחתול שומר על השמנתאותם נתונים "ראשוניים" שפרסם 'בצלם' אומתו, במקרה הטוב, על-ידי ארגוני זכויות אדם זרים ברצועה ובמקרה הפחות טוב על-ידי עדויות של פלסטינים מהשטח. את הבעיה המהותית בשימוש בפלסטינים כמקור למידע אודות הסכסוך כברחשפנו בעבר ב'מידה'. ההנחה שאדם שרואה בצה"ל ובמדינת ישראל כאויב יעשה מאמץ כדי להביא עדות אובייקטיבית של המתרחש בשטח היא מופרכת עד מגוחכת.

במקרה של עזה, המקרה חמור עוד יותר. ראשית, מכיוון שמדובר באוכלוסייה עוינת עוד יותר מאשר ביו"ש. שנית, כפישנחשף לראשונה ב'מידה', במהלך המבצע חמאס לא היסס לירות במתנגדים ולהורות על מעצרים למתנגדים. ניתן אפוא לשער מה עובר בראשו של אזרח הרצועה, כשהוא משוחח בטלפון עם איש 'בצלם' ומדווח לו מה בדיוק קרה, מי מעורב באירוע ומי אחראי לנפגעים. העדויות ששמענו מכתבים זרים, בדבר צנזורה ואיום על חייהם מצד אנשי חמאס, רק מערערים עוד יותר את אמינות המידע שיוצא מעזה.

בתור ארגון שמעיד על עצמו כי "הדו"חות שמוציא 'בצלם' קנו להם שם של אמינות", וכי "'בצלם' מקפיד על מהימנות המידע שנמסר מטעמו, והמידע מתפרסם רק לאחר תחקירי שטח מעמיקים והצלבת נתונים וגרסאות", נראה כי המידע שפורסם לכל אורך 'צוק איתן' אינו עומד אפילו בסטנדרטים שלהם עצמם. אמינות מעל הכל.

כאן המקום להזכיר ולהדגיש את העובדה שכל המידע של 'בצלם' מתורגם ומופץ באתר אינטרנט וברשתות חברתיות בשפה האנגלית. כמות האנרגיה והמשאבים המושקעת בפרסומים בשפה זרה עולה בקנה אחד עם מטרתו המוצהרת: "להיאבק נגד הפרות זכויות האדם בשטחים, באמצעות תיעודן והבאתן לידיעת הציבור הרחב וקובעי המדיניות [בישראל – א.ג]; להילחם בתופעת ההדחקה וההכחשה הקיימת בחברה הישראלית; ולתרום ליצירת תרבות של זכויות אדם בישראל", זאת באמצעות הגשת "מירב המידע לידיעתם של אזרחי ישראל" (ההדגשות שלי). והרי ידוע שרוב אזרחי ישראל הם דוברי אנגלית מבטן ומלידה.

כך יוצא כי מי שמשתמש בפועל בתחמושת של 'בצלם' הם גופים אנטישמיים תומכי חמאס. דוגמא לדבר הוא ערוץ הלווין "Press TV", הפועל ברחבי העולם משנת 2007 כשופר להפצת המסרים של משטר האייתוללות בטהראן. הערוץ תוקף את ישראל בכל הזדמנות אפשרית ואף הואשם לא פעם באנטישמיות, הענקת במה למכחישי שואה, וסיקור חד-צדדי אוהד לארגוני טרור.

בין השאר, הערוץ הוקם כדי להתחרות במפלצת התעמולה הקטארית-סונית אל-ג'זירה, אשר גם היא אינה מפספסת הזדמנות טובה לנגח את מדינת ישראל. בשל האהדה המשותפת לחמאס, כל אחד מסיבותיו שלו, ולמרות היריבות בין הרשתות הללו, בחודש האחרון השתיים התעלו על עצמן, התאחדו למען המטרה וסיקרו את הסכסוך בין ישראל לחמאס בעזה באופן חד-צדדי מובהק, תוך אהדה ברורה לצד העזתי. בתוך כך בלטה לה נקודת דמיון נוספת בין המתחרות:שתיהן השתמשו בארגון 'בצלם' כדי לנגח את ישראל. אחרי הכל, מה יותר נוח מארגון שמתהדר ב"הגנה על זכויות אדם", ועוד ארגון של ישראלים-יהודים, כדי להוכיח שישראל מבצעת פשעי מלחמה, ולהוציא את דיבתה רעה?


מידתיות סלקטיביתאת ראש החץ השני הוביל במהלך המבצע מנכ"ל הארגון חגי אלעד, לשעבר מנכ"ל 'האגודה לזכויות האזרח' – גם הוא ארגון שנתמך באופן משמעותי על-ידי 'הקרן החדשה לישראל' (900,795.41 דולר לשנת 2012, מענק ליבה ותורמים). כבר עם פתיחת המבצע, ב-9 ביולי, נתפסו ב'בצלם' על התקפת בתי מחבלים ברצועה כ"עבירה על החוק ההומניטרי הבינלאומי". בשל כך, נכתב, התקפת יעדים מסוג זה אינה יכולה לשמש כתירוץ לפגיעה ההיקפית באזרחים.

אירוע זה חושף כיצד עובדת מערכת הטלת האחריות של 'בצלם' להרוגים בהפצצות. כך למשל, בתיאור הפצצת בית משפחת כווארע, כפי שמופיע באתר הארגון, נכתב במפורש כי ב-8.7 קיבלו בני המשפחה התראה טלפונית בשעה 13:30 בצהריים. "אחד הבנים, עודה כווארע, הוא פעיל בזרוע הצבאית של חמאס. בני המשפחה צייתו תחילה להוראה ויצאו מהבית, אך הם ועשרות בני אדם נוספים התקהלו סביבו". בשעה 14:50 הטיל מזל"ט פצצה קטנה על אחד מדודי השמש שעל גג הבית, מה שנקרא "נוהל הקש בגג". ולמרות זאת, "כמה דקות לאחר הירי החלו בני המשפחה ושכנים לעלות לגג הבית. בשעה 15:00 נורה על הבית טיל ממטוס אף 16. בשלב זה היו על גג הבית ארבעה בני אדם ואנשים נוספים היו בחדר המדרגות או בחצר הבית, בדרכם לגג. מפגיעת הטיל קרס גג הבית ושמונה בני אדם, שישה מהם ילדים, נהרגו. כמו כן נפצעו 28 בני אדם, עשרה מהם קשה". עודה כווארע, המטרה המקורית, לא היה בין ההרוגים.

למרות שהוזהרו מראש טלפונית, ולמרות פצצת האזהרה על הגג, 'בצלם' מאשימים את צה"ל בפגיעה בחפים מפשע, כיוון שלדידם ההפצצה עצמה לא הייתה מוצדקת על-פי החוק הבינלאומי. בהנחה שאנו מקבלים את התיאור ככתבו וכלשונו, הרי שסביר להניח שאנו עומדים בפני מקרה מובהק של שימוש באוכלוסייה אזרחית כמגינים אנושיים. ולמרות זאת, לא עולה כל תמיהה ביחס לשיבתם של האזרחים למבנה או לטיפוס על הגג(!) לאחר הפצצה ראשונית ואין ולו ספק קל או הטלת אחריות כלפי החמאס, או אפילו כלפי בני המשפחה, שאיפשרו לאזרחים לטפס ולעמוד על הגג לפני הפצצה.

בעקבות הפצצת בית משפחת כווארע, בתחילת חודש אוגוסט פנו 'בצלם', יחד עם עוד 9 ארגוני זכויות אדם – כולם נתמכי 'הקרן החדשה לישראל', ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין "בדרישה כי ינחה את הממשלה להימנע מתקיפות שעלולות לגרום לפגיעה בלתי מידתית באזרחים ברצועת עזה ויפעל להקמת מנגנון חקירה חיצוני, עצמאי ואפקטיבי, לבחינת החלטות והנחיות של הדרג המדיני והפיקודי באשר לאופן ניהול הלחימה". וינשטיין לא התרגש, ודחה אותם על הסף. לדבריו כל התקיפות של צה"ל עומדות במבחן המידתיות והמשפט הבינלאומי. ויינשטיין אף הזכיר להם כי בשל "השימוש הציני והנפשע" של חמאס "באוכלוסיה אזרחית כמגן אנושי מפני פעילות צה"ל", "לצערנו גם תקיפות חוקיות ומידתיות... עלולות לגרום לפגיעה בלתי-מכוונת ובלתי-רצויה באזרחים וברכוש אזרחי".


אך כאשר יורים את החץ לפני שמסמנים את המטרה, אפילו חוות דעת משפטית מוסמכת אינה מספקת. בקו זה נקט חגי אלעד בשתי ההופעות שלו ברשתות זרות. הראשונה התרחשה יום לאחר הפרסום באתר 'בצלם'. בתחילת הראיון ל'סקיי ניוז' נשאל אלעד מה הוא אומר על כך שצה"ל טוענים כי הם עושים כל שביכולתם לצמצם פגיעה באזרחים. בתשובה ענה אלעד כי ההתקפות על בתי פעילי חמאס "כשלעצמן הן עבירה על החוק ההומניטרי הבינלאומי".

המנחה לא הרפתה ושאלה על הטענה כי חמאס משתמש באוכלוסייה אזרחית כמגינים אנושיים, כך שקשה מאוד שלא לפגוע בחפים מפשע במהלך התקפות נגד ארגוני הטרור ברצועה. לשאלה זו לא התקבלה תשובה. אלעד בחר להמשיך ולהקריא מדף המסרים שהכין מראש ובחר לדבר דווקא על שינוי הגרסה של צה"ל להפצצת בתי המחבלים, כפי שהופיע בפרסום דלעיל. ובאשר לירי של חמאס? ובכן, בעיניו של אלעד גם הוא "בלתי חוקי", אך ההבדל הוא שבישראל, "תודות ל'כיפת ברזל' ולמקלטים וכו', עד כה לא היו הרוגים. (לעומת זאת) בעזה... אין מקלטים והתוצאה שאנו רואים הוא מחיר ההרוגים הבלתי-מקובל".

לכאורה, לשיטתו של אלעד ישראל לא אמורה ליזום פעולות התקפיות כלל. היא צריכה להמשיך ולחטוף טילים, או, לכל הפחות, להשתוות עם מספר ההרוגים בעזה. בראיון באל-ג'זירה הוא הבהיר, בעקבות שאלת המנחה, כי מאגרים או משגרי טילים הם אכן מטרה צבאית. אך, פעם נוספת, אלעד טרח להבהיר כי הטקטיקה בה נוקט צה"ל של תקיפת בתי מחבלים היא בלתי-חוקית והיא זו שמובילה לתמונות ה"מחרידות" של נפגעים אזרחיים בעזה. "יש לנו ניסיון רב בתיעוד מבצעים צבאיים בעזה... ואנו נעקוב אחריהם, אך לא נחכה למעקב וחשוב לנו לומר כבר בזמן זה, כאשר ההתקפות מתרחשות, להכריז על אי-החוקיות שלהן".

כובלים את ידיו של צה"לכפי שראינו לעיל, מבחינת 'בצלם' המידתיות פועלת רק בכיוון אחד, ואת המחיר להפרות, לכאורה, של החוק הבינלאומי צריך לשלם רק הצד הישראלי. לאור האמור, לא ייפלא אפוא כי לפני כשמונה חודשים אפילו מנהיג החמאס אסמאעיל ציין לשבח את "כל הוועדות, האישים, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם, אשר פעלו למען שבירת המצור מעל עזה והמאבק נגד הגדר וההתנחלות".

כדי "לבנות אסטרטגיה לאומית פלסטינית", אמר אז, יש ללכד כוחות ולכלול את "דרכי הפעולה והאמצעים האפשריים ובכללם: המאבק המזוין, המאבק העממי, המאבק המדיני והדיפלומטי, ההסברתי, הציבורי והמשפטי והחרם האקדמי והדיפלומטי, והיא צריכה להתקיים בכל הזירות האזוריות והבינלאומיות". במערך זה, נראה כי 'בצלם' ושותפיו נתמכי 'הקרן החדשה' ממלאים את תפקידם נאמנה.

תגובות (התקבלו ב-19.8)'בצלם':

1. לגבי מספר ההרוגים: כל המידע שבצלם מפרסם מאומת ומוצלב מגורמים רשמיים ומעבודת תחקירני בצלם בשטח (ולכן, המספרים שפרסם בצלם היו נמוכים מהמספרים של גורמים פלסטיניים רשמיים שדווחו בכלי התקשורת הישראלים). ההדגשה המופיעה כי מדובר במידע ראשוני וחלקי היא משום שטרם נאספו כל הגופות תחת ההריסות וטרם הושלם תהליך זיהויין של אלו שכן נאספו.
2. בצלם דוחה בשאט נפש את ההנחה המובלעת בשאלה כאילו הפלסטינים הם שקרנים.
3. לא ציינו בפרסום מראות הרס בנייני המגורים בשכונת המגורים אם מדובר במטרה אזרחית או צבאית, משום שאנחנו נוהגים באחריות רבה ועושים מאמצים כבירים להקפיד על פרסום מידע בדוק ומאומת. כדאי לאתר מידה לקחת דוגמה.

'הקרן החדשה לישראל':

כפי שציין ארגון 'בצלם', לגבי מספר ההרוגים: כל המידע שבצלם מפרסם מאומת ומוצלב מגורמים רשמיים ומעבודת תחקירני בצלם בשטח. המספרים הראשוניים שפרסם בצלם היו נמוכים בתחילה מהמספרים בפועל מאחר ועוד לא נספרו כל גופות ההרוגים, ולא כתוצאה מחוסר מהימנות. לכן ההנחה של אתר מידה לפיה פרסומי הארגון אינם מדויקים ועקב כך גורמים נזק לישראל אינה נכונה בלשון המעטה. הקרן החדשה לישראל תומכת כספית בארגון 'בצלם' ותמשיך לעשות זאת לאור פעילותו החשובה של הארגון בשמירה על זכויות אדם.